<h1>ספר האסופות מכת"י נוסח שטרות סימן תקמ"ז</h1>
<h2>דף קג.</h2>
בשכל טוב פרשת חליצה סנדל דחליצה החמירו בו רבות' שלא יהא דבר חוצץ בין הרגל ובין המנעל לא אנפיליא ולא שום דבר ואפילו היה המנעל חפות עור מלמעלה נוטלין האימרא ממנו כדי שלא יהא העור כפול כנגד בשר הרגל ומנקבין ותוחבין את הרצועה בנקבין כדי שלא יפסיק שום דבר בין בשר הרגל ובין הרצועה. ונהגו רבותי' לקרוע מנעל דחליצה או לקוברו או לאבדו בידים משום שנ' [יחזקאל כ"ט] ולא יהיה עוד לבית ישר' למבטח מזכי' עון. וכל זה מפני עגמת נפש. אין חולצין שני יבמין בסנדל אחד דתנן [ויק"ר כ"ז ג'] מפני מה אין סוטה שותה בכוס ששתה בה חברתה ומתה, על שם ולא יהיה עוד לבית ישר' וגו', שלא יאמרו בכוס זה שתת חברתה ומתה, והני מילי לכתחלה אבל בשעת הדחק אם עבר וחלץ בו חליצתו כשירה.
